קרה לכם שהייתם בקשר עם מישהו במהלך החיים, ממש בחברות טובה וזה הרגיש שאתם כאן יחד לתמיד? שיתפתם אחד את השני בחלומות וברצונות וגם בפחדים הכי גדולים וידעתם שהוא או היא, יהיו שם תמיד. וגם אתם.
אבל אז, משהו קרה. זה לא חייב להיות משהו ספציפי, ובוםםם הקשר כבר לא היה אותו דבר.
אני זוכרת סיטואציות כאלה עם חברות שלי ואני זוכרת, שלא לא יכולתי להבין, איך יכול להיות שהיא כבר לא משתפת אותי? איך אני לא הטלפון הראשון כשהיא במצוקה או כשמשהו טוב קרב לה.
כל אחד מאיתנו משתנה כל הזמן, ולמדתי לקבל את זה בלי לפחד. בלי ביקורת ושיפוטיות. הרי, השינויים שלנו ושל האנשים שסביבנו הם חלק בלתי נפרד מהחיים. כשאני משחררת את הצורך שהדברים יישארו כפי שהם, אני מאפשרת לעצמי ולאחרים לצמוח ולהתפתח.
שאלה להתבוננות: איפה בחייכם אתם מתקשים לקבל שינוי אצל אחרים או אצלכם ואיך תוכלו לשחרר את הפחד מכך?