לצאת ממצרים כזוג

לצאת ממצרים כזוג — זו לא משימה חד-פעמית.
זה לא רגע דרמטי שבו נפתח הים ואנחנו פשוט הולכים יד ביד אל עבר השקיעה.
זו דרך. מסע יומיומי.

כי מֵצָרִים בזוגיות לא תמיד נראים כמו עבדות קלאסית. לפעמים הם נוחים, שקטים, עטופים באהבה.
אבל בפנים, יש צמצום. ויתור קטן על עצמי, שתיקה במקום דיבור, בחירה לוותר על קול כדי לשמור על שלום.

האתגר הוא כפול:
איך נשארים מחוברים לאחר — מבלי להתנתק מעצמנו?
איך חיים יחד — בלי לכבות את האמת שלי בשביל שיהיה "ביחד"?
הרי זוגיות שנשענת רק על התאמה, על נוחות, על הימנעות מעימותים — היא אולי שלווה מבחוץ, אבל לא חופשית מבפנים.

היציאה ממצרים בזוגיות קורית כשאנחנו לומדים להגיד את האמת שלנו גם כשהיא לא נעימה.
כשאנחנו מעזים להביא חלקים פגיעים, מבולגנים, אנושיים — בלי לפחד שזו תהיה סיבה להתרחק.
היא קורית כשיש מקום לשני אנשים שלמים — לא רק לשני תפקידים.
חירות זוגית אמיתית היא – אני יכולה להיות אני, גם לידך.
ואתה — יכול לפגוש אותי שם, בלי לדרוש שאהיה מישהי אחרת…