הוא הגיע אליי
גמור
מותש
אפילו עצוב
לנגד עיניו זוגיות, "שכבר מזמן דעכה ומתה" , כך הוא אמר.
ומצד שני 3 ילדים בגילאי 10 עד 17 שהם כל עולמו.
"אני מרגיש שלא משנה מה אבחר, אני אפסיד ואשלם מחיר יקר. אבל ככה גם אני לא יכול להמשיך" הוא אמר לי איך שהתחילה הפגישה.
זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו.
הוא קיבל המלצה חמה מחבר שהוא ואישתו היו אצלי. ה
וא סיפר שהוא אמר לו: "כדאי לך ללכת לשירי. היא יודעת להקשיב בצורה נקייה ולא שיפוטית, רק תהיה מוכן, היא שמה דברים על השולחן. היא לא תייפה לך את התמונה רק כדי שיהיה לך נעים לשמוע" .
את זה הוא סיפר לי רק אחרי כמה פגישות שלנו, כשהוא כבר הרגיש ממש חופשי גם להניח הכל על השולחן.
אני עוד זוכרת אחרי הפגישה הראשונה שלנו, לפני שהוא יצא מהדלת, הוא אמר עם דמעות בעיניים שניסה להסתיר:" אני חושב ש 50 שנה, והוא רק בן 47, לא הקשיבו לי כמו שאת הקשבת לי היום. אנחנו עוד לא מכירים אבל הרגשתי שאני יכול לפתוח כאן הכל. וואווו, מוזר לי"
עכשיו הוא כבר אחרי תהליך, שהשאלות שבא בא איתן זזו קצת הצידה, כדי לאפשר לו להעמיק פנימה לתוכו, לבחון באמת מה הוא רוצה קודם כל עבור עצמו, איך ואם הוא מחובר לערכים שלו ומה, יקרב אותו להיות באמת האדם שהוא רוצה ואיך את זה הוא יכול להביא את כל זה לידי ביטוי בזוגיות הנוכחית.
כי רק כשהעמקנו פנימה, הוא יכל היה לראות גם את החלקים שהוא כבר מזמן שכח שהוא לא הביא לידי ביטוי בתוך החיבור המיוחד שהיה פעם בינו לבין אשתו.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך אין דרך אחת לדברים ושלפעמים התהליכים הזוגיים הכי משמעותיים אצלי בקליניקה, התחילו דווקא כשהבעל הגיע לשמוע איך נכון יהיה עבורו לסיים את הקשר…ואז קרה מהפך
