"העולם שלנו מלא הפרעות והפתעות. אנחנו מתמודדים עם שינויים באופן תמידי, ורק מי שיש לו חוסן יכול להסתגל בצורה מהירה לאתגרים, לאכזבות ולכישלונות, ועדיין לשמור על אפקטיביות ואיכות חיים", אומרת ד"ר שרון מושיוף, מומחית לניהול מהבינתחומי ומאוניברסיטת תל אביב, שמלמדת מנהלים כיצד לפתח שרירי חוסן.
מושיוף מזכירה את הציטוט המפורסם של דיאן קוטו, ולפיו "יותר מהשכלה, יותר מניסיון, יותר מהדרכה, זה החוסן שמבדיל בין אלה שמצליחים ובין אלה שלא".
במודל שהיא עובדת איתו, ושנבנה על ידי Resilience Alliance, החוסן ומורכב משבעה מאפיינים:
1. גישה חיובית כלפי העולם.
"זו היכולת להסתכל על מצב של משבר, להגיד ‘קרה מה שקרה, אבל יש לזה גם צדדים חיוביים, יש פה הזדמנות, לא רק מפח נפש ולא רק סכנה’".
2. גישה חיובית שלי מול עצמי.
"השריר הזה מתייחס לביטחון העצמי. כלומר, גם אם אני נוטה לראות דברים באור שלילי, יש לי אמונה ביכולת שלי לשרוד ולשגשג במצבים קשים".
3. להישאר ממוקד גם בזמנים קשים.
"יכולת לעשות חשיבה אסטרטגית באותו הרגע, ובהתאם למצב לייצר סדר עדיפויות חדש. המיקוד הוא היכולת לעשות זום אאוט, ולראות מה חשוב".
4. גמישות חשיבה.
"זו היכולת לחשוב בגוונים של אפור, להיות גמיש באופציות, לא למהר להגיד ‘צריך לעשות משהו ספציפי’, אלא לצאת מהקופסה ברמה החשיבתית, לנסות להסתכל על הסיטואציה אחרת, ולהיות מסוגל להתמודד במצבים עמומים".
5. גמישות חברתית.
"יכולת להיות מחובר לאחרים בזמנים קשים, להתייעץ ולבקש עזרה. זה כמובן הדדי – מי שיש לו גמישות חברתית גבוהה, הוא גם מי שייתן עזרה ועצה, מפני שהוא פתוח יותר. מחקרים מראים שהיכולת הזו היא מרכיב מאוד חשוב של החוסן".
6. שיטתיות.
"יכולת להגיד לעצמי שאני לא אפעל רק אינטואיטיבית, אלא אעבוד לפי סדר מובנה. אנשים שטוב להם עם רשימות, תכנון זמן ואקסלים, לא משאירים הכול בראש. הם שמים לב לפרטים, ומארגנים דברים".
7. יוזמה בזמן שינוי.
"אי אפשר לחכות עד שהכול יהיה ברור, ואז לנקוט עמדה. היכולת לקפוץ למים, ולפעול בידיעה שאם זה לא יהיה בסדר, נתקן – היא חשובה. אנשים שאין להם שריר יוזמה מפותח נוטים, לפעמים, לחכות יותר מדי להתבהרות העניינים, במקום לקבל החלטה ולפעול".
ככל שנטפל יותר בחוסן ובעמידות שלנו בשגרה, נוכל לתפקד בצורה טובה יותר בכל תחומי החיים שלנו ולחוות איכות חיים גם ברגעים של אי וודאות.
